חג פורים הוא אחד מחגי ישראל, שנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר, ובירושלים וביתר הערים שהיו מוקפות חומה בימי יהושע בן נון בט"ו באדר (שושן פורים). חג הפורים מבוסס על סיפור מגילת אסתר, בו ניצלו היהודים באימפריה הפרסית מרצח עם שזמם לבצע בהם המן בהסכמת המלך אחשוורוש, והחג הוא יום הודאה לאלוהים על הצלה זו. על פי המגילה, החג נקרא על שום ה"פור" (גורל) שהטיל המן במטרה לקבוע את היום שבו יבוצע הטבח ביהודים - אותו יום שבעקבות רצף אירועים המתוארים במגילת אסתר התהפך הגלגל, והיהודים הם שהרגו באויביהם.
החג מצטיין במאפייני השמחה שבו, והאכילה והשתייה נוטלים מקום חשוב בין מנהגיו, ובפרט אכילת מגדנאות וממתקים ושתיית יין. מאפיינים נוספים הם לבישת תחפושות ומסכות, בדחנות והרעשה ברעשנים. מצוות החג כוללות גם את חובת קריאת מגילת אסתר בלילה וביום, מסירת משלוחי מנות איש לרעהו וכן מתנות לאביונים.
חג האחדות
כשקבעו חכמי ישראל את אופיו של החג, הקפידו לשלב בו מאפיינים של אחדות ועזרה לזולת: "משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים". בכך הציבו משקל-נגד לפירוד הלבבות שגרם לגזירה.
לפני גזירת המן היה העם מפורד. היו שקראו ללכת למשתה אחשוורוש - והיו שהתנגדו נמרצות. היו שדגלו בהשתלבות בחיי התרבות של ממלכת פרס ומדי, והיו שראו בכך סכנה לקיומה של היהדות. כך גם אומר המן למלך אחשוורוש: "ישנו עם אחד, מפוזר ומפורד".
אבל אחרי הגזירה - התלכד העם. וכדי לשמור על אחדות זו, נקבע הדבר במצוות פורים, ואנו שולחים מנות איש לרעהו ומשמחים את האביונים. כך אנו זוכרים שכולנו אחים, בני עם אחד.
לפנינו תזכורת נצחית: מעבר לכל ההבדלים וחילוקי הדעות, כולנו עם אחד. דתיים ולא- דתיים, אשכנזים וספרדים, עולים וותיקים - כולנו אחים. זאת יש לזכור כל השנה, לא רק בפורים.
חג הפורים, יחד עם חג החנוכה, הם שני החגים המרכזיים ביהדות שהמקור להם אינו מהחוק המקראי, אלא התוקף ההלכתי שלהם הוא מתקנת חכמים בלבד. חגים אלו כלולים בשבע מצוות דרבנן.
הלכות פורים ע"פ פסקי הרב עובדיה יוסף שליט"א
פרשת זכור
א. בשבת שלפני הפורים מוציאים שני ספרי תורה, וקוראים בספר השני: "זכור את אשר עשה לך עמלק". והטעם, כדי להסמיך מעשה עמלק למעשה זרעו - המן.
ב. קריאת פרשה זו היא מצות עשה מן התורה, ויש לכוון בקריאתה לצאת ידי חובת מצוות עשה מן התורה.
ג. נשים המחמירות על עצמן ובאות לשמוע קריאת פרשת זכור תבא עליהן ברכה.
תענית אסתר
א. בימי מרדכי ואסתר נלחמו היהודים עם אויביהם ביום י"ג באדר, וישבו בתענית ביום זה, וה' קיבל את תעניתם ברצון וניצחו את אויביהם. לכן נהגו ישראל להתענות ביום זה זכר לנס.
ב. הפטורים מהתענית: מעוברות ומיניקות. חולה אפילו שאין בו סכנה, ואפילו מי שתקפתו חולשה יתירה. זקן מופלג שהוא תשוש כח.
קריאת המגילה
א. חייב אדם לקרוא את המגילה בלילה ולחזור ולשנותה ביום.
ב. נשים חייבות במקרא מגילה שאף הן היו באותו הנס. והקורא את המגילה להוציא את הנשים מברך להן את כל הברכות שלפני המגילה, אבל את הברכה שלאחר המגילה לא יברך אלא אם כן ישנן עשר נשים.
ג. השומע מקרא מגילה מהרדיו אינו יוצא ידי חובתו, אפילו כששומע בשידור חי. והשומע ברכות המגילה ברדיו "בשידור חי" יענה אמן.
ד. בבתי הכנסת המשמיעים את קריאת המגילה על ידי רם-קול, רק אותם האנשים היכולים לשמוע את השליח צבור גם בלעדי הרם-קול יוצאים ידי חובתם.
ה. צריך לדקדק היטב בקריאת המגילה שלא להחסיר אפילו תיבה אחת, שאם חיסר אפילו תיבה אחת לא יצא ידי חובתו. כמו כן יש להקפיד בשמיעת המגילה, ולכן אסור לדבר בעת קריאת המגילה.
ו. חובה קדושה על גבאי בית הכנסת וההורים להשגיח על הילדים הקטנים שלא יפריעו לציבור בשמיעת קריאת המגילה על ידי הכאות המן ברעשנים ובאקדחי-פורים וכדומה.
ז. במקום שהילדים מרעישים באמירת המן, ימתין השליח צבור עד שיעבור הרעש, ושוב יחזור על המילה. ומי שלא שמע איזו מילה מהשליח צבור, יאמר את המילה שהחסיר בפיו מהמגילה שבידו.
ח. אסור לאכול קודם קריאת המגילה, בין ביום ובין בלילה, בין הגברים ובין הנשים. האיסור חל רק על אכילת פת או עוגה בשיעור 55 גרם.
משלוח מנות
א. חייב אדם לשלוח לחברו לפחות שתי מנות שונות של מיני אוכלים. כדי להרבות אהבה ואחווה, שכל משפטי תורתנו הקדושה מטרתן להרבות שלום בין אדם לחברו.
ב. משקה נחשב ל"מנה" במצוות משלוח מנות. אמנם אין יוצאים ידי חובה בשליחת כסף, בגדים, סיגריות, וכיוצא בזה, מאחר וצריך לשלוח דווקא מנות של מאכל ומשקה.
ג. מעיקר הדין די לשלוח מנות לאדם אחד, אמנם כל המרבה לשלוח מנות לרעיו הרי זה משובח, שעי"ז מרבים חיבה ורעות בין אדם לחברו.
מתנות לאביונים
א. חייב לתת שתי מתנות [מעות או דבר מאכל] לשני אביונים, דהיינו מתנה אחת לכל אביון.
ב. מי שמצבו הכלכלי דחוק ביותר, די לו בנתינת פרוטה אחת לכל אביון, וכיום פרוטה היא מטבע של עשר אגורות. וכל אדם, ייתן בעין יפה ובספר פנים יפות, ויבורך מן השמיים.
ג. מוטב לאדם להרבות כמיטב יכולתו במתנות לאביונים מלהרבות בסעודתו ובמשלוח מנות.
סעודת פורים
א. מצווה להרבות בסעודת פורים. ויאכל בשר ויעשה סעודה נאה. ולכתחילה צריך לאכול לחם.
ב. טוב לעשות את סעודת הפורים יחד עם חבריו ובני ביתו, ובשחרית.
ג. היודע בעצמו שאם ישתה יין או שאר משקאות המשכרים יגיע לזלזול באיזו מצווה, או ימנע מברכת המזון וכדומה, יזהר שלא ישתה אלא שיעור מועט. ובכל מקרה אסור להפריז בשתייה עד שיגיע לידי שכרות.
